עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
edya
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
בקצרה
12/04/2018 16:33
מעין

רק רציתי לאחל לכולכם סוף שבוע מקסים ושבת שלום

וחייב לספר לכם שהיום נתקלתי בזלזול שפשוט השאיר אותי פעורת פה...

 

היום, יום השואה, התקיים אצלי בעבודה (במלון) ארוחת צהריים של משפחה שהחליטה לקיים בר מצווה ביום הזה (דתיים חרדים, שלצערנו, העובדה שהיום יום השואה, לא מפריעה להם ממש לקיים חגיגות...)

אז נכון, את הארוחה כן מכרנו ולקחנו אבל מראש הודענו להם שהשמעת מוזיקה באירוע אינה מקובלת

(באותה מידה שם אנחנו כמלון לא משמיעים מוסיקת רגע ברחבי המלון כמו בכל יום)

אך לצערי, הם לא ממש הקשיבו לנו ועוד לפני שהתחיל האירוע הגיע נגן עם אורגן ורמקולים ועניינים.

הלכתי אליו ואמרתי לו בנימוס שהוא לא יכול להשמיע מוזיקה באירוע (מאותן סיבות שרשמתי למעלה)

קיבלתי תגובה של גיחוך ו- "חחח, אפשר לחשוב, יום השואה..."

מיותר לומר שבאותו רגע, יצאתי מהאולם ועדיף שכך כי הייתי מאוד קרובה להתנפל עליו, ואמרתי למלצר שלי שישים עין שהוא לא מחבר את הכלים ולא מפעיל מוזיקה

למזלי, הוא באמת בסוף לא התחבר (או שיותר נכון להגיד, למזלו...)

 

אנשים לא מפסיקים להפתיע, ולצערי גם לרעה...

 

בכל מקרה, באמת רק שיהיה לנו סוף שבוע רגוע ונחמד

0 תגובות
ושוב איתכם
10/04/2018 16:39
מעין

עבר זמן...

להגנתי ייאמר שעבדתי מאוד קשה... כמו כל עובדי מלונות בתקופות החגים...

ולאחר החג- החלטתי להביא לכם את 10 המכות של עובדי המלונות בחג הפסח


דם- על הדם יזע ודמעות שמוציאים העובדים בכמות עבודה מטורפת בחג וההתייחסות לכל האורחים, העיקר שייצאו כולם שמחים ומרוצים

(והמכה שלא נכתבה... על איך שהצלחתי ביום הראשון של החג, להחליק בחדר האוכל של המלון, לקבל 2 סימנים כחולים ושפשוף מדמם ביד, מה שכמובן לא עצר בעדי להמשיך לעבוד... על אף הכאבים)


צפרדע- מכירים את הצפרדעים, איך שהם מוציאים את הלשון במטרה לתפוס כמה שיותר זבובים? באיזשהו מקום אפשר להשוות לכך את האורחים ה"סופר נחמדים שלנו" שתמיד תמיד ינסו להשיג כמה שיותר הטבות, הנחות, דברים בחינם, עוד אוכל ועוד ועוד ועוד...


כינים- טוב... לא תרתי משמע, אבל על כמות הפעמים שאנחנו, העובדים, מקבלים שאלות ממש אבל ממש לא מובנות מהאורחים והתגובה הראשונית לשנו היא תמיד "אהה...(בצירוף גירוד הראש המסמן שחושבים), תן לי לבדוק ואחזור אליך"


ערוב- יש סברה שהערוב היו חרקים, זבובים למשל, שפשטו על מצרים. אז... אולי כמו כמויות האורחים והאנשים הפושטים על המלונות...?


דבר- מגיפה, אין הרבה מה להוסיף... כל ענייני הכשרות, ההכשרות, השריפה של החמץ, הניקיונות המטורפים... מגיפה, פשוטו כמשמעו...


שחין- כדומה לכל הפריחות שיוצאות לנו אחרי כל הניקיונות של פסח, בגלל שלל האקונומיקות למיניהן (הלא רעילות בכלל!!!...)


ברד- שלמזלנו לא ירד עלינו החג הזה וקיבלנו דווקא שמש קייצית ונחמדה


ארבה- קצת מזכיר את האורחים כאשר הם נכנסים לחדר האוכל ורואים את המזנונים בחג, ומתחילה הנהירה למזנונים, לקחת כמה שיותר, ויותר ויותר, לחסל הכל, מגיע לנו, שילמנו... כמה שיותר... אוווףףףףף.....


חושך- במשפט אחד "וחשכו עיני כשהבנתי שהגיע החג..."


מכת בכורות- טוב, האמת שאין לי לזה השוואה לעבודה המלונאית... 


אז יצא 9 מכות, גם מספיק...

ושיהיה לכולנו רק המשך שנה מדהימה, וחג שמח לכולם (למרות האיחור המטורף האיחול)


בפרק הבא..... תחכו לפרק הבא חחח... 


0 תגובות
המילים שלא ייאמרו לך
15/12/2017 10:21
מעין

אהוב שלי...

את המילים שאני אכתוב פה אני לא אגיד לך... אני לא יוכל להגיד לך כי אני יודעת למה זה יגרום...

אנחנו ביחד כבר יותר משנה, שנה ברובה באמת נפלאה ומקסימה

אבל נראה כאילו המערכת יחסים שלנו מתנהלת ברובה על פי מה שאתה רוצה ומה שאתה יכול... ואני? אני מבינה... אני מתחשבת... אני מתפשרת... אני מתנצלת

אני יודעת שזה לא שאין לי בכלל שום Say במערכת היחסים הזאת, אבל אחרי מה שקרה ביננו השבוע, נראה כאילו על כל דבר קטן, אתה מסוגל פשוט לקום וללכת ולגמור את הקשר, ואתה נותן לי הרגשה שזה אפילו לא מפריע לך או מציק לך...

אתה מקסים, ואתה מפנק, ואתה יודע להפתיע בדברים הקטנים, וברוב הזמן את באמת הנסיך שלי

עד ש... עד שאתה צריך להגיד לי שאתה לא יכול לראות אותי כי אתה צריך לעבוד, שוב. עד שאתה שולח לי הודעות בנוסח של "אני צריך לעבוד, אין מה לעשות... אם מפריע לך אז חבל לנו על הזמן"

זה כאילו יש לך 2 אישויות, האישיות המקסימה, הדואגת, המפנקת, האוהבת

ומצד שני יש את האישיות שמחליטה, שקובעת, ושחס וחלילה לא תקבל שום אופציה שלא יסכימו איתך

ואם לא יסכימו איתך, אז "נשבור את הכלים".

ידעתי מההתחלה שאתה בעייתי בזמנים, שאתה עובד הרבה, ולמען האמת, גם העבודה שלי היא מאוד תובענית ומצריכה הרבה שעות והרבה זמן...

תמיד אמרתי עוד לפני שהכרנו שאני צריכה להיות עם מישהו שיש לו לו"ז עמוס כי רק ככה הוא יבין גם את הלו"ז שלי, ואז מצאתי אותך, וזה היה מושלם

אבל שוב מגיעות המילים "הכל היה מושלם עד ש..."


אתה יודע, אני זוכרת איך בהתחלה היית כל כך סקפטי, לא לגבי, פשוט לא הבנת איך אני מסוגלת לקבל אותך ככה, למה אני לא בורחת ממך, כי אתה עמוס, ועובד המון ואין לך זמן

ותמיד הסברתי לך שכשרוצים למצוא זמן אז מוצאים, והיינו מוצאים, והיינו נפגשים והיה לנו טוב.

אבל כנראה שכל ההבנה שלי בהתחלה שכל כך הקסימה אותך, באיזשהו שלב התחילה להיראות לך כמו דבר מובן מאליו, אתה תעשה מה שאתה רוצה, ואני אבין, הרי הייתי כל כך מבינה עוד מההתחלה, אז איך פתאום יש מקרים שאני לא מבינה?


אז אני רוצה להגיד לך שלא, אני לא מבינה... אני לא מבינה איך אתה מסוגל לעבור ככה שבועיים ויותר בלי שאנחנו מתראים, אני לא מבינה למה לפעמים, רק לפעמים, אני לא יכולה לקבל עדיפות


אני יודעת שאני סתם מבלבלת פה את השכל תכלס, כי אני לא אפרד ממך, ואני אמשיך לחפש את הדרכים לפתור את הבעיות שלנו וזה לא בגלל שאני מפחדת להיות לבד בגילי או שאני מפחדת לעשות את הצעד הזה ולהיפרד ממך. אני עושה את זה כי אני לא מאמינה ואף פעם לא האמנתי בלוותר בלי להילחם ולמרות הכל, אני עדיין מרגישה שיש לנו על מה להילחם... או שמצד שני, אם צריך להילחם, אז אולי זה לא היה זה אף פעם...


סוף שבוע מקסים לכולם ושבת שלום

וכמובן, חנוכה שמח- תאכלו הרבה סופגניות :)


1 תגובות
עוד יום
14/12/2017 06:04
מעין

כן... 6:00 בבוקר ואני כבר בעבודה... למה? Only God Knows...

זה ממש מוזר- אם אני הולכת לישון מוקדם, אני אף פעם לא מצליחה לקום בזמן, ודווקא בימים כמו אתמול שאני הולכת לישון מאוחר נורא (פגשתי חברה אחרי העבודה... ושתינו גם...) אני פתאום מתעוררת ב- 4:00 בבוקר ולא מצליחה לחזור לישון... ממש מעצבן...

אבל למה לפתוח את הבוקר בנימה שלילית?... (כי אני עייפה... חחח...)

סתם, יאללה, עוד יום- יעבור מהר בתקווה ומחר שישי סופ"ש


יאללה, נלך לעבוד קצת... אולי אשתעמם אחר כך ואחזור לחפור לכם פה קצת...


יום מקסים לכולם בינתיים

3 תגובות
שיר
13/12/2017 15:26
מעין

טוב... חזרתי

ועכשיו בא לי לרשום לכם שיר (מילים ולחן Aerosmith)

תמיד היה לי חיבור לשיר הזה...

     



I kept the right ones out
And let the wrong ones in
Had an angel of mercy
To see me through all my sins
There were times in my life
When I was goin' insane
Tryin' to walk through the pain

And when I lost my grip
And I hit the floor
Yeah, I tought I could leave
But couldn't get out the door
I was so sick n' tired
Of livin' a lie
I was wishing that I would die

It's amazing
With the blink of an eye
You finally see the light
It's amazing
That when the moment arrives
You know you'll be alright
It's amazing
And I'm saying a prayer
To the desperate hearts tonight

That one last shot's a Permanent Vacation
And a how high can you fly with broken wings
Life's a journey - not a destination
And I just can't tell just what tomorrow brings

You have to learn to crawl
Before you learn to walk
But I just couldn't listen
To all that righteous talk
I was out on the street
Just tryin' to survive
Scratchin' to stay alive

1 תגובות
עוד יום
13/12/2017 14:50
מעין

עוד יום... היום יום רביעי, בד"כ אחד הימים היותר עמוסים אצלי בעבודה... אבל הפעם, דווקא נגמר העומס מוקדם ועכשיו אני סתם משתעממת... מעבירה את הזמן עד לשעת ה- 0 ואז אלך לשבת עם חברה ולהטביע את יגוני בקצת וודקה XL (כן, אני יודעת שזה משקה בנאלי ומי עדיין שותה את זה? אבל זה טעים לי...)


סתם עדכון בהמשך לפוסט הקודם- אנחנו עדיין לא מדברים, ספק אם בכלל עדיין יוצאים

אבל היום מצאתי את עצמי חושבת קצת על הסיטואציה, ועל הגילאים שלנו (כאילו 30+... על זה נאמר WTF?)

וכל מה שיש לי להגיד על זה היום, יותר נכון להגיד לו זה "שלום כיתה א"

בחייאת...


טוב, בא לי הפסקת סיגריה... אחזור לחפור עוד מעט

ביי בינתיים

0 תגובות
פוסט פתיחה
12/12/2017 15:21
מעין

טוב... אז למה פתחתי בלוג? נראה לי סתם כדי שיהיה לי מקום להוציא את התסכולים שלי...

אין לי בכלל מושג אם מישהו ירצה לקרוא את זה אבל גם אם כן וגם אם לא... אני לפחות פורקת... (גם את הדברים הטובים, לא הכל רע...)

עכשיו שאלת השאלות- למה דווקא היום החלטתי לפתוח בלוג? דווקא הפעם זה בגלל תיסכול...

אני יוצאת עם מישהו כבר שנה וחודשיים... קשר מוצלח יחסית כשמסתכלים על זה מבחוץ... אמנם שנינו בעלי לוחות זמנים מאוד בעייתיים אבל תמיד הייתה הבנה, ואפילו שאנחנו מתראים רק פעם בשבוע אנחנו מסתדרים עם זה. רצוי לציין שאנחנו לא ילדים או בני עשרה... אני כבר מעל גיל 30 והוא כבר בגבול ה- 40, ילדים גדולים בעלי קריירות, דירות, חיים כמו שנאמר.

העניין הוא אחר... אין לי שום בעיה אם העובדה שאנחנו מתראים רק בסופ"ש ואני הכי מבינה ותומכת בלו"ז הצפוף שלו (גם ללו"ז שלי לא חסר...) אבל הבעיה שלי כרגע מתחילה מדבר אחד קטנטן שאולי אפילו ייראה טיפשי אבל זה מציק לי מאוד (וקצת מזכיר התנהגות של ילדים בני 16 האמת...)

אנחנו תמיד מתראים בימי שישי, בד"כ אצלי בבית.

לפני כ- 4 חודשים נאלצתי לעבוד ביום שישי בערב, מה שגרר תגובות מאוד חריפות מהצד שלו וכמעט אפילו פרידה... סוף טוב הכל טוב, הצלחנו ליישב את ההדורים כמו שאומרים והמשכנו בזוגיות הנחמדה שלנו והכל סבבה.

עד ש... בחודש וקצת האחרונים פתאום הפסקנו להתראות גם בסופ"ש... מודה, פעם אחת הייתה בגללי, הייתי אחרי יום עבודה (משמרת בוקר) מתיש והייתי מאוד מאוד עייפה בערב ורק רציתי לישון...

ואז פתאום פעמיים הוא הודיע שהוא עובד בימי שישי ושלא נוכל להתראות (גם לא בשבת כי זה יום נקיונות וחס וחלילה לדחות דבר כזה...)

ואני? הבנתי... סלחתי... אחרי הכל, גם לי יש את הבעיות לו"ז שלי אז מי אני שאשפוט אותו, נכון?

אז זהו... שלא! בשישי האחרון הוא פתאום גם הודיע שלא נתראה כי הוא עובד, אבל הוא עובד בשבת לא בשישי, אז ניסיתי להבין למה אנחנו לא מתראים בשישי אם הוא עובד בשבת, וקיבלתי תשובה של "עובד בשבת אז בשישי מנקים..."

אוקי... אני קוראת את מה שאני כותבת שאני גם מבינה שאני נשמעת פה כמו ילדה קטנה שבוכה "לקחו לי, אכלו לי, שתו לי" ובטח מי שיקרא את זה גם יגיד "מה היא ילדה קטנה?"

אז כן, למרות שזה נשמע ילדותי וטיפשי, זה מעצבן. זה הבן זוג שלי, זה כאילו אני יוצאת עם מישהו שלא קיים... (זוגיות מאושרת אבל לא ראיתי את הבן אדם כבר חודש...)

ואז הקטנוניות מגיעה גם מהצד השני, אין תגובה להודעות, התעלמות מוחלטת ממני, האדון כועס (!!!)

ואני? סתם מנסה להבין... למה זה לא בסדר להגיד לבן זוג שלי שאני מתגעגעת... למה זה לא בסדר שאני מראה שאני מתוסכלת כי אני בכלל לא רואה אותו... למה כשהמצב היה הפוך חטפתי תגובות מאוד חריפות עד שזה הגיע למצב (ואני לא מתגאה בזה בכלל) שאני עוד רדפתי אחריו להתנצל בגלל שנאלצתי לעבוד ועכשיו המצב הוא כאילו הוא אומר לי "זה מה יש, לא רוצה? לא צריך..." ואני אמורה לקבל, להבליג ולשתוק.


שלא תבינו לא נכון, הוא בחור מקסים אבל גם לבחורים מקסימים ומתוקים יש את הפאקים שלהם, וכנראה שזה הפאק שלו... אני צריכה להבין ולשתוק (מבחינתו).


עכשיו לחפירה השנייה בנושא, כשהחלטתי שאני צריכה עצה חברית והתקשרתי לחברה טובה כדי שתייעץ לי על המצב קיבלתי תשובה של "תזרקי אותו, גם ככה לא אהבתי אותו אף פעם". מיותר לציין בהקשר שהיא בכלל עוד לא פגשה אותו... אז תמוה מאוד מה היא כל כך לא אוהבת אצלו...


בקיצור (כבר לא בקיצור אחרי המגילה הזאת) זה הפוסט הראשון שלי... כן חפרתי ה-מ-ו-ן אבל פשוט הייתי צריכה להוציא את זה מה- System...

זה לא הולך להיות בלוג חפירה ובכי... פשוט יצא מצב שזה הבלוג הראשון... אז תסלחו לי (למי שיראה את זה)


אז זהו לבינתיים... אני אחזור לעבוד...

נדבר בהמשך

4 תגובות